או: איכות חיים בגיל השלישי - חלום אפשרי
מאת: אברהם אלון, M.B.A
א. הפרישה - אתגר או ניוון?
אדם פורש מעבודתו. מאחוריו קרוב לארבעים שנות עמל. מעכשיו יוכל להתמסר למשפחתו, לנכדיו, לתחביביו, לכל מה שרצה לעשות כל חייו ולא הספיק.
לכאורה מצפה לו תקופה שכולה הנאה. תוחלת החיים המתארכת מבטיחה לו כעשרים שנות חיים נוספות, חלקן הגדול במצב בריאותי סביר למדי.
אז אם כל כך טוב, מדוע כל כך רע?
בואו נעשה חשבון. הפרישה מהעבודה מפנה בבת אחת 200 שעות לחודש, שהיו מוקדשות כל כולן למקום העבודה. זהו ים אדיר של זמן שאם לא נתכנן אותו כראוי יטיל אותנו במהירות למדבר צחיח של שממון, ממנו נרצה לברוח ולא נדע לאן!!!
זהו פוטנציאל עצום של 2,400 שעות לשנה שיכולות להיות נכס נדיר אם נשכיל להשתמש בו בתבונה או נטל מפחיד אם נשב בחיבוק ידיים ונחכה ש"משהו יקרה".
מבוגרים לא מעטים "מבלים" כך את זמנם ומבלי שנשים לב חולפות להן עשרים שנות החסד הללו במהלכן כילינו לא פחות מ - 48,000 שעות. היאומן???
איזה מעשים יכולנו לעשות ב"מלאי" אדיר זה של שעות?
איזה עולמות יכולנו "להפוך"?
איזה נסים יכולנו לחולל?
איזה עקבות משמעותיים יכולנו להותיר?
האם עולה בדעתכם אתגר ראוי ומשמעותי יותר מזה הטמון בשאלות אלה?
האם לא השארנו בדרך את המוסיקה והתיאטרון, את הציור והכתיבה, את משחקי המחשבה והבידור, את טיפוח הקשר עם הנכדים וההתערות בעולמם, את תחזוקת הגוף והנפש, את שימור היכולת השכלית, את תיעוד קורות חיינו למען הדורות שיבואו, את הטיולים ומראות הנוף, את יפי הטבע בהשתנות העונות?
האם לא נהגנו פזרנות פושעת בגרגרי החול שנותרו בשעוננו?
ב. מה השעה בשעון הביולוגי שלכם?
הגיל המבוגר מתאפיין בשינויים לא מעטים באורחות חיינו ובהתנהגותנו.
לדוגמא - אנו צורכים פחות שעות שינה ורובנו מסתפקים בשש עד שבע שעות שינה ביממה.
מה קורה בעצם עם שעות העירות שלנו? הרי בכל עת שאיננו ישנים עלינו להעסיק את עצמנו במשהו, לא כן?
בואו נעשה שוב חשבון: אם נחסר מ - 24 שעות היממה כ - 8 שעות שינה, אנו נותרים עם 16 שעות עירות ביממה. זהו בעצם המלאי האמיתי של הזמן בשעון החול שלנו.
16 שעות ליממה פירושן 480 שעות לחודש או 5,760 שעות לשנה.
במהלך אותן עשרים שנה שמהפרישה ועד קצה גבול תוחלת החיים המקובל כיום מצויות במלאי 115,200 שעות!!!
בנסיבות אלה, האם לא יהיה זה נבון לשאול את עצמנו יום יום מה משעה בשעון הביולוגי שלנו?
במילים אחרות - לבדוק לעיתים תכופות במה אנו עוסקים? מה ממלא את שעותינו? איך נראים ימינו וערבינו? מה קורה בלילותינו?
האם טוב לנו בכך? האם אנו שבעי רצון מהמצב? האם אנו מלאי שמחת חיים? האם אנו מאושרים?
לעיתים קרובות אני שומע את בני הגיל המבוגר מגיבים על שאלותי אלה במונחים כלכליים. לאמור, טענתם היא "אילו היו בידי האמצעים הדרושים כי אז יכולתי להיות מעורב בפעילויות המושכות אותי ביותר".
הרשו לי לומר שאני חולק נחרצות על אמירות אלה. לדעתי, המגבלה היחידה שבעטיה אנו מנועים מלממש את תכניותינו היא המגבלה הגופנית - בריאותית. פרט למגבלה זו הכל בעצם פתוח לפנינו והופך להיות שאלה של נחרצות, נחישות, איסוף מידע, התמדה, ובנית סדר עדיפויות התואם את אפשרויותינו.
הבה ניקח לדוגמא את תחום הלימודים וההשתלמויות. ברוב מקומות הישוב מוצעת כיום קשת רחבה של אפשרויות לגימלאים ובני הגיל המבוגר.
נכון שלא כולן שוות לכל נפש, וחלקן אפילו יקרות יחסית או אבסולוטית. אבל בצידן ניתן תמיד למצוא חלופות זולות בהרבה ואחדות מהן אינן כרוכות בתשלום כלל.
נכון שהמידע אודותיהן לא תמיד זמין או נגיש, ולא קל לאתר את מקורותיו. אבל בדיוק מצב זה יכול להיות מטופל תוך שימוש באותן עתודות זמן נרחבות העומדות לרשותו של האזרח המבוגר.
לשם כך חייב אדם להגדיר את התחומים המעניינים אותו, לפנות לרשויות המתאימות במקום מגוריו ובעזרתן לתור אחר מקורות המידע או הגופים המעורבים בארגון ההשתלמויות, הקורסים והסדנאות הקרובים לתחום התעניינותו.
לאחר מכן עליו לערוך רשימה מפורטת שתכלול את המיקום של כל פעולה תוך ציון נוחיות הגישה אליו, השעות בהן היא מתקיימת ומידת התאמתן לסדר יומו, תדירות הפגישות ואורך פרק הלימודים כולו, העלות המתחייבת הן במונחי שכר לימוד והן בהוצאות נסיעה והוצאות אחרות.
השלב המוצע הבא הוא השוואה בין החלופות השונות ובחירתה של זו שהיא בעלת היתרונות הרבים ביותר בעיניו של עורך ההשוואה.
כמובן שמהלך דומה מומלץ כאשר בוחנים פעילות כלשהי בתחום התחביב, או בתחום ההתנדבות או בכל תחום אחר.
אלה הן בחזקת דוגמאות מקריות שכמותן ניתן להחיל על כל תחום או נושא שמוסיף לשמחת החיים או לאיכותם.
ג. מה משתמע או - האם החיים יפים?
הבה ננסה לסכם. במאמר קצר זה אני מנסה להניע את בני הגיל המבוגר לקרוא תיגר על חיי השיגרה. אין שום סיבה בעולם שחייהם המאוחרים לא יהיו מגוונים, מעניינים, מעשירים, מהנים, זוקפי קומה ומגבירי גאווה.
אני משוכנע שבכך יגבר גם בטחונם העצמי, ישתפר מעמדם במשפחה, תעלה קרנם בעיני בני הדור השלישי, ותתחזק התחושה שהיא ביסוד איכות החיים בגיל המבוגר - יש בשביל מה לחיות!!!
אברהם אלון, בעל תואר שני במינהל עסקים במגמת שיווק ואסטרטגיה ותואר שני במחקר החינוך. לשעבר מנהל פיתוח עסקים של כי"ל במערב אירופה ומנהל השיווק של תחום ביטוח החיים בקבוצת מגדל.כיום מתמחה בפיתוח אסטרטגיות עסקיות ושיווקיות למפעלים, בנקים, חברות השקעה והפצה, משרדי ממשלה ומלכ"רים. רכש נסיון רב ומגוון בהקמה, פיתוח, השבחה ותגמול של מערכי מכירות. מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית נתניה. עוסק רבות בנושאי איכות החיים בגיל המבוגר,בתרבות הפנאי כולל הכנה לפרישה מהעבודה.
